סנסקריט שפת היוגה
סנסקריט היא לא רק השפה של כתבי היוגה אלא שפת המקור של כל תחומי הידע של התרבות ההודית העתיקה. מזמורי הוֶדות, מסורות היוגה והמדיטציה, ששת השיטות של הפילוסופיה ההודית, איורוֶדה, אסטרולוגיה הודית, ארכיטקטורה וֶדית – כל אלו ועוד – כולם זורמים בצלילי השפה הסנסקריט.
כתבי הסנסקריט היו קיימים כידע שבעל-פה מאות ואפילו אלפי שנים לפני שהועלו על הנייר (או למעשה על עלי דקלים מעובדים).
משמעויות רבות למילה סנסקריט: בנויה, מלוטשת, מטוהרת, מקושטת, מעודנת, קדושה וכד'.
יש האומרים כי משמעות השם סנסקריט באה לתאר את השפה כמלוטשת ומושלמת, כשפה הטבעית של הטבע עצמו, כשפה של חוקי הטבע עצמם. לעומתם, יש אומרים כי יש לפרש את המילה סנסקריט במובן של מטוהרת, מקודשת ומושלמת משום שזו השפה בה משתמשים בתהליכי טיהור וקידוש, ובטקסים המקשרים את האדם עם האנרגיה המקודשת של היקום – עם הישות האלוהית על אינספור ביטוייה.
מקור שפת הסנסקריט הם מזמורי הוודות.
מזמורי הודה ידועים בשתי תכונותיהם החשובות:
1. אפאורושיה = "לא נוצרה על ידי אדם", או "לא נוצרה על ידי ישות כלשהיא.
2. ניטיאטווה = נצחית, קיימת מעולם ותהיה קיימת לעד.
מזמורי הסנסקריט של הוֶדות נחשבים במסורות הודו לצלילי היקום. הם לא נחשבים לכתבי דת שנכתבו על ידי אדם אלא לתנודות הקיימות לנצח במימד בילתי נגלה, מעבר למולקולות, מעבר לאטומים, מעבר לחלקיקים סב-אטומיים, מעבר לשדות מופשטים של אנרגיה וחומר. הן ההרמוניות הנצחיות של צופן התבונה היקומית המהוות בסיס לכל תהליך ולכל תופעה.
"…יוֹ וֶדֶבּהיוֹ אַקְהִילַם גַ'גַט נִירְמַמֶה טַם אַהַם ונדֶה וִידְיָה טִירְטְהַא מַהֶשְוַרה" פירוש פסוק סנסקריט זה הוא: "אני מוכיר כבוד לישות הקוסמית – שהיא מרחץ תבונה מטהרת – אשר יצרה את היקום כולו מתוך הוֶדות".
כשם שגלי הרדיו הבלתי נראים רוטטים במרחב ונקלטים רק על ידי מכשירים שנבנו לתרגם אותם לצלילים ברי שמיעה – כך אותם צלילים ניסתרים נקלטו בתודעתם המפותחת של החוזים הקדמונים, אשר שרו אותם ולימדו אותם במסורת קפדנית מאב לבנו במשך אלפי שנים.
סנסקריט ודית היא שפה ראשונית מאוד, בהודו היא ידועה כשפת האלים. היא כאילו "שפת המחשב" של תוכנת היקום – שפת הטבע. משום כך יש בסנסקריט קשר הדוק ביותר בין צליל וצורה (צליל ומשמעות). צלילי הסנסקריט הם בטוי של אותן תנודות בלתי נראות היוצרות את הבריאה מתוך התחום הבלתי נגלה של תודעה קוסמית. לכן בסנסקריט הצליל מייצג את המשמעות בצורה כה נאמנה – משום שכל צליל הוא המהות הפנימית של הצורה והמשמעות אותה הוא מייצג.
בכך מזמורי הסנסקריט מכילים עוצמה הרמונית מיוחדת במינה. איכות שהיא הרבה מעבר להיבט של משמעות או מידע אינטלקטולי. הצלילים עצמם משרים השפעה הוליסטית מועילה ביותר. גם בהודו של ימינו מקובל לשמוע את צלילי הוֶדַה ליצירת אפקט חיובי על הרוח, על הגוף ועל הסביבה. גם אם לא נבין את המשמעות די בהקשבה או שירה של צלילי המזמורים והמנטרות כדי ליצור את ההשפעה המועילה שלהם.
כאמור הוודות נחשבות לתבונה המקודדת של הטבע – הנוסחאות המוצפנות של התבונה היקומית. ה"רישים" או החוזים הקדמונים קלטו וחוו את הנוסחאות האלו כאילו היו שירה של התודעה הקוסמית. המסורות שנוצרו על ידי אותם חוזים קדמונים השתמשו בזמרה של צלילי הוודה לשמירה על הסדר וההרמוניה בחברה האנושית ובטבע כולו. על משפחות המלומדים הוודים הוטלה אחריות לשמור על טוהר בחייהם ולתרגל תרגולים רוחניים כדי לפתח את תודעתם, כך שכאשר ישירו מידי בוקר את מזמורי הוודה ישוחזר הסדר הקדמון והנסתר של היקום (המופר לעיתים על ידי התנהגותם השגויה כלשהיא של בני המין האנושי) וההרמוניה תשרור בכל.
לוודה היה תפקיד לא רק ברמה של השפעת הצליל אלא גם כמקור של ידע יומיומי מעשי. הוודות פוענחו בתודעת החכמים שהשכילו לישם את הידע המושלם המוצפן בוודה ולבטא אותו בתחומי החיים השונים. עם הזמן שפעו החוזים הקדמונים יותר ויותר ידע כנגזרות של נוסחאות הוֶדות המופלאות. כאילו הוודות היו תחנות כוח שופעות עוצמה אדירה עבורם תודעת החוזים החכמים מילאה תפקיד של שנאי – "טרנספורמטור" המקבל עוצמה גבוהה ומתרגם אותה לזרם חשמלי אשר ניתן להשתמש בו בצורה מועילה לצרכי החברה.
במשך הדורות נוסחאות מזמורי הוודה היוו מקור אינסופי לנביעת תורות ושיטות ידע. ידע שעובד ותורגם לשפה מובנת יותר, בהתאם ליכולת האנושית ולצורך של כל תקופה ותקופה. כך נוצרו אוצרות של ידע בתחומים מעשיים שונים, אשר אף הם הועברו (צד בצד עם מזמורי הוודה) בעל-פה מאב לבנו, לטובת דורות עתידיים של האנושות.
הידע של התרבות ההודית העתיקה הינו ידע נרחב ומגוון להפליא. הוא כולל את הידע הפילוסופי והמעשי של מדעי היוגה והתודעה, ספרות מיתולוגית עצומה בגודלה, ופרט לכך גם תחומי ידע נרחבים ומפורטים במקצועות מעשיים שונים כמו רפואה טבעית, ארכיטקטורה לבנייה בתיאום עם חוקי הטבע, מתמטיקה, אומנויות וכו'. כל הידע העצום הזה התהווה ונשמר בשפת הסנסקריט.
לפיכך קשה לאפיין את הסנסקריט כשפה של ידע כזה או אחר, שהרי היא שפה של תחומי ידע רבים וזויות ראיה רבות (ולעיתים אף מנוגדות לכאורה) לידיעה ולהבנה של תהליכים ומצבים בחיים. למרות זאת נוכל לאמר שסנסקריט היא שפת היוגה. סנסקריט היא שפת היוגה לא רק משום שכתבי היוגה המקוריים קיימים בסנסקריט אלא גם משום שמהות היוגה עוברת כחוט השני השזור ביופי פיוטי בכל תחומי הידע ההודי העתיק על הסתעפויותיו וזרמיו השונים.
משמעות המילה יוגה היא אחדות או חיבור. בין אם נאפיין את חווית היוגה כאחדות של רוח נפש וגוף, או כאחדות האדם ואלוהיו, או אחדות התודעה האישית והתודעה היקומית – המשמעות העמוקה היא אחת. אחדות שהיא מעבר למילים השונות – אחדות החיים כמצב שלא ניתן לתארו, אחדות ההוויה, אחדות הקיום. משהו נשגב ויומיומי כאחד – חוויה או מצב של קיום שהמילים המנסות לתארו חוזרות נכלמות ונעלמות לשקט ממנו נוצרו.
האחדות הזו, היוגה הזו, היא המקור הדרך והמטרה של כל הידע הוודי הנושם בצלילי הסנסקריט. בכל תחום ותחום של הידע ההודי העתיק המצוי בסנסקריט נוכל למצוא רמזים וסימני דרך המצביעים על המהות העמוקה של המונח יוגה כעל מטרת כל זרמי הידע וכל תהליכי החיים.
אם ניקח לדוגמא את ששת השיטות של הפילוסופיה ההודית וננסה לחוש את הוויתן הפנימית (ניאיאה, ואיששיקה, סמקהיאה, יוגה, קרמה מימאנסה ו-ודנטה) נגלה שהן זויות שותפות ודרכים אחיות לאותה אחדות של הווית החיים. לדוגמא: בבהגווד גיטה אומר קרישנה לארג'ונה: "הוא הרואה את סמקהיאה ויוגה כדבר אחד הוא זה שבאמת רואה".
בתורת האיורוודה לא רק שיש התייחסות לתודעה ולתרגול יוגה ומדיטציה, אלא שכל השיטה בנויה על המרכיבים הבסיסיים ביותר של החיים כנובעים מתוך ההוויה המאוחדת – שלושת הגונות (האיכויות הבסיסיות) והיסודות (אותם מרכיבי ההוויה המתוארים גם בבהגווד גיטה הידוע ככתב של יוגה). אם נצטרך לבחור מילה אחת המאפיינת את מהות האיורוודה מאוד יתכן שנבחר במילה "איזון". מילה שמשמעותה העמוקה יותר חופפת למשמעות המילה יוגה.
ארבעת תחומי החיים או מטרות החיים החוזרים שוב ושוב בתחומים שונים של הכתבים הוודים ידועים כ- "דהרמה ארטהא קאמה ו-מוקשה" – מכוונים כולם לאפשר את האחרון ביניהם ה"מוקשה" או "שחרור", שהוא אחד השמות והמאפיינים של הערך הראשוני של חווית היוגה. חוויה של שחרור מכבלי החומר ומוגבלות החשיבה האנושית.
בכל היבט של ידע וספרות סנסקריט נוכל למצוא הקשרים למהות המושג יוגה, אך ההקשר המקסים מכל בין יוגה לסנסקריט הוא הרעיון של ההקבלה ההפוכה והחפיפה שיש בין תהליך היוגה (כפי שהוא מתבטא בהתפתחות התודעה למצב האחדות) ובין תהליך התגלות והתבטאות שפת הסנסקריט מההוויה הבלתי נגלת (כפי שהוא מתואר בתורת הדיקדוק של פאניני):
ידע הדיקדוק של שפת הסנסקריט מובע כשיטה מורכבת ומופלאה מאין כמוה בתורת הויאקאראנה של פאניני. המשמעות הפשוטה של המילה ויאקאראנה היא דקדוק אך לפי השורש ממנו נגזרת המילה משמעותה היא גם התבטאות, ביטוי, או התגלות.
אם נתייחס לסנסקריט כאל שפת הוודה, ואל וודה כאל התנודות הבלתי נגלות של תבונת התודעה הקוסמית היוצרת דרך הוודה את היקום כולו, נוכל לראות את הויאקאראנה לא רק כמערכת של חוקי דקדוק, אלא כצופן של מכלול חוקי הטבע היוצרים את צלילי הוודה מהשקט הבלתי נגלה של תודעה קוסמית כתבנית ליצירת היקום כולו. הדיקדוק הוא תוכנת התבטאות השפה הוודית בדרגות שונות של מורכבות. אותה תוכנה היא כמפה המשרטטת את תבנית היקום כולו.
בכך הויאקאראנה או דיקדוק הסנסקריט הוא מפת דרכים מההוויה הבלתי נגלת להתגלות הבריאה בקיום התופעתי. היוגה לעומת זאת היא מפת דרכים לאיחוד הריבוי. מחוויה של ריבוי, הבדלים וגבולות, המאפיינים את הקיום התופעתי, לחווית האחדות הקיומית.
את רעיון זה נוכל למצוא כמשתקף מתוך הסוטרה האחרונה של "פטאנג'לי יוגה סוטרה" האומרת:
"פורושה-ארטהא-שוניאנאם גונאנאם פרטיפרסאווה קאיוואליאם
סווארופא-פראטישטהא ווה צ'יטישקטיר-איטי"
בתרגום (בשל הקושי לתת תרגום חד משמעי הרי כמה אפשרויות):
1. אחדות היא חזרתם של איכויות (השוני) – אשר איבדו את ערכם עבור האדם – למצב המקורי, (או) הדינמיקה של תודעה מיוצבת בעצם טבעה.
2. כאשר ל(חווית) האיכויות השונות אין יותר ערך, או תועלת, עבור האדם חוזרות האיכויות ונבלעות שוב אל מצבן המקורי (המאוחד) זוהי אחדות, או מצב של עוצמת התודעה השרויה בעצם טבעה (האמיתי).
בתרגום יותר חופשי ניתן לנסות לנסח את הסוטרה שלעייל בצורה זורמת ומובנת יותר (בתקווה שיסלחו לנו אלו המפרשים סוטרה זו בצורה שונה):
"לאיכויות האחראיות לשוני ולהבדלים הנחווים בקיום התופעתי יש תפקיד כל עוד על האדם לעבור את תהליכי התפתחות התודעה. כאשר האדם השלים את תהליכי ההתפתחות הוא משתחרר מחווית השוני – והאיכויות הבסיסיות כאילו נבלעות לתוך האחדות שהיא מצבן המקורי. זהו מצב של תודעת אחדות. זוהי תודעה המיוצבת בעצם טבעה האמיתי – עוצמה של תודעה מודעת לעצמה".
בכך תורת היוגה מצב היוגה ותהליך ההתפתחות ליוגה חופפים לחלוטין לתורת הויאקאראנה או למערכת חוקי הדקדוק הבונים את שפת התנודות העומדות בבסיס היקום. יוגה ו-ויאקאראנה הן מפות דרכים חופפות. ה-ויאקאראנה מציירת את הריבוי הנוצר מאחדות בתהליך הבריאה והיוגה מתארת את הדרך ואת תהליך השיחזור של חווית האחדות מתוך חווית הריבוי והשונות (תהליך המתרחש בתודעת היוגי עם התפתחותו).
החפיפה הרעיונית הקיימת בין היוגה כתהליך של איחוד הניצוצות ו-ויאקאראנה כתהליך היצירה והבריאה- החבוי בתורת הדיקדוק הסנסקריט, מקבל מעין אישור בעובדה שהפירוש המהולל של תורת הדיקדוק המתומצתת להפליא של פאניני – הפירוש הידוע כ-"הפירוש הגדול" – ה-"מאהא-בהאשיה" – נכתב על ידי לא אחר מאשר מהרישי פטאנג'לי. אותו פטאנג'לי הנחשב לאבי תורת היוגה.
קצרה היריעה מלתאר את כל אותם רעיונות פסוקים ומילים הלוחשים לנו שוב ושוב מכל כתבי הסנסקריט את את המסר של אחדות החיים ובכך מעמיקים ומרחיבים את המשמעויות האינסופיות של המילה יוגה. אולם די במה שנאמר עד כה בכדי להצדיק את האמרה כי סנסקריט היא שפת היוגה. גם אם כל כתבי היוגה היו נכתבים בשפה אחרת כלשהיא, עדיין סנסקריט הייתה נשארת שפת היוגה. שפה שמהותה הפנימית וכל ביטוייה מצביעים לכיוון של יוגה – לכיוון של אחדות הווית החיים.