דלג לתוכן
אתר זה לא תומך בגרסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר
מומלץ להשתמש בדפדפן גוגל כרום או פיירפוקס מוזילה
(או באינטרנט אקספלורר / edge עדכני)
לעוף על סנסקריט טיפים, עזרי לימוד, מקורות ועוד

סנסקריט שפת היוגה

סנסקריט היא לא רק השפה של כתבי היוגה אלא שפת המקור של כל תחומי הידע של התרבות ההודית העתיקה. מזמורי הוֶדות, מסורות היוגה והמדיטציה, ששת השיטות של הפילוסופיה ההודית, איורוֶדה, אסטרולוגיה הודית, ארכיטקטורה וֶדית – כל אלו ועוד – כולם זורמים בצלילי השפה הסנסקריט.

כתבי הסנסקריט היו קיימים כידע שבעל-פה מאות ואפילו אלפי שנים לפני שהועלו על הנייר (או למעשה על עלי דקלים מעובדים).
משמעויות רבות למילה סנסקריט: בנויה, מלוטשת, מטוהרת, מקושטת, מעודנת, קדושה וכד'.

יש האומרים כי משמעות השם סנסקריט באה לתאר את השפה כמלוטשת ומושלמת, כשפה הטבעית של הטבע עצמו, כשפה של חוקי הטבע עצמם. לעומתם, יש אומרים כי יש לפרש את המילה סנסקריט במובן של מטוהרת, מקודשת ומושלמת משום שזו השפה בה משתמשים בתהליכי טיהור וקידוש, ובטקסים המקשרים את האדם עם האנרגיה המקודשת של היקום – עם הישות האלוהית על אינספור ביטוייה.

מקור שפת הסנסקריט הם מזמורי הוודות.
מזמורי הודה ידועים בשתי תכונותיהם החשובות:
1. אפאורושיה = "לא נוצרה על ידי אדם", או "לא נוצרה על ידי ישות כלשהיא.
2. ניטיאטווה = נצחית, קיימת מעולם ותהיה קיימת לעד.

מזמורי הסנסקריט של הוֶדות נחשבים במסורות הודו לצלילי היקום. הם לא נחשבים לכתבי דת שנכתבו על ידי אדם אלא לתנודות הקיימות לנצח במימד בילתי נגלה, מעבר למולקולות, מעבר לאטומים, מעבר לחלקיקים סב-אטומיים, מעבר לשדות מופשטים של אנרגיה וחומר. הן ההרמוניות הנצחיות של צופן התבונה היקומית המהוות בסיס לכל תהליך ולכל תופעה.

"…יוֹ וֶדֶבּהיוֹ אַקְהִילַם גַ'גַט נִירְמַמֶה טַם אַהַם ונדֶה וִידְיָה טִירְטְהַא מַהֶשְוַרה" פירוש פסוק סנסקריט זה הוא: "אני מוכיר כבוד לישות הקוסמית – שהיא מרחץ תבונה מטהרת – אשר יצרה את היקום כולו מתוך הוֶדות".

כשם שגלי הרדיו הבלתי נראים רוטטים במרחב ונקלטים רק על ידי מכשירים שנבנו לתרגם אותם לצלילים ברי שמיעה – כך אותם צלילים ניסתרים נקלטו בתודעתם המפותחת של החוזים הקדמונים, אשר שרו אותם ולימדו אותם במסורת קפדנית מאב לבנו במשך אלפי שנים.

סנסקריט ודית היא שפה ראשונית מאוד, בהודו היא ידועה כשפת האלים. היא כאילו "שפת המחשב" של תוכנת היקום – שפת הטבע. משום כך יש בסנסקריט קשר הדוק ביותר בין צליל וצורה (צליל ומשמעות). צלילי הסנסקריט הם בטוי של אותן תנודות בלתי נראות היוצרות את הבריאה מתוך התחום הבלתי נגלה של תודעה קוסמית. לכן בסנסקריט הצליל מייצג את המשמעות בצורה כה נאמנה – משום שכל צליל הוא המהות הפנימית של הצורה והמשמעות אותה הוא מייצג.

בכך מזמורי הסנסקריט מכילים עוצמה הרמונית מיוחדת במינה. איכות שהיא הרבה מעבר להיבט של משמעות או מידע אינטלקטולי. הצלילים עצמם משרים השפעה הוליסטית מועילה ביותר. גם בהודו של ימינו מקובל לשמוע את צלילי הוֶדַה ליצירת אפקט חיובי על הרוח, על הגוף ועל הסביבה. גם אם לא נבין את המשמעות די בהקשבה או שירה של צלילי המזמורים והמנטרות כדי ליצור את ההשפעה המועילה שלהם.

כאמור הוודות נחשבות לתבונה המקודדת של הטבע – הנוסחאות המוצפנות של התבונה היקומית. ה"רישים" או החוזים הקדמונים קלטו וחוו את הנוסחאות האלו כאילו היו שירה של התודעה הקוסמית. המסורות שנוצרו על ידי אותם חוזים קדמונים השתמשו בזמרה של צלילי הוודה לשמירה על הסדר וההרמוניה בחברה האנושית ובטבע כולו. על משפחות המלומדים הוודים הוטלה אחריות לשמור על טוהר בחייהם ולתרגל תרגולים רוחניים כדי לפתח את תודעתם, כך שכאשר ישירו מידי בוקר את מזמורי הוודה ישוחזר הסדר הקדמון והנסתר של היקום (המופר לעיתים על ידי התנהגותם השגויה כלשהיא של בני המין האנושי) וההרמוניה תשרור בכל.

לוודה היה תפקיד לא רק ברמה של השפעת הצליל אלא גם כמקור של ידע יומיומי מעשי. הוודות פוענחו בתודעת החכמים שהשכילו לישם את הידע המושלם המוצפן בוודה ולבטא אותו בתחומי החיים השונים. עם הזמן שפעו החוזים הקדמונים יותר ויותר ידע כנגזרות של נוסחאות הוֶדות המופלאות. כאילו הוודות היו תחנות כוח שופעות עוצמה אדירה עבורם תודעת החוזים החכמים מילאה תפקיד של שנאי – "טרנספורמטור" המקבל עוצמה גבוהה ומתרגם אותה לזרם חשמלי אשר ניתן להשתמש בו בצורה מועילה לצרכי החברה.

במשך הדורות נוסחאות מזמורי הוודה היוו מקור אינסופי לנביעת תורות ושיטות ידע. ידע שעובד ותורגם לשפה מובנת יותר, בהתאם ליכולת האנושית ולצורך של כל תקופה ותקופה. כך נוצרו אוצרות של ידע בתחומים מעשיים שונים, אשר אף הם הועברו (צד בצד עם מזמורי הוודה) בעל-פה מאב לבנו, לטובת דורות עתידיים של האנושות.

הידע של התרבות ההודית העתיקה הינו ידע נרחב ומגוון להפליא. הוא כולל את הידע הפילוסופי והמעשי של מדעי היוגה והתודעה, ספרות מיתולוגית עצומה בגודלה, ופרט לכך גם תחומי ידע נרחבים ומפורטים במקצועות מעשיים שונים כמו רפואה טבעית, ארכיטקטורה לבנייה בתיאום עם חוקי הטבע, מתמטיקה, אומנויות וכו'. כל הידע העצום הזה התהווה ונשמר בשפת הסנסקריט.

לפיכך קשה לאפיין את הסנסקריט כשפה של ידע כזה או אחר, שהרי היא שפה של תחומי ידע רבים וזויות ראיה רבות (ולעיתים אף מנוגדות לכאורה) לידיעה ולהבנה של תהליכים ומצבים בחיים. למרות זאת נוכל לאמר שסנסקריט היא שפת היוגה. סנסקריט היא שפת היוגה לא רק משום שכתבי היוגה המקוריים קיימים בסנסקריט אלא גם משום שמהות היוגה עוברת כחוט השני השזור ביופי פיוטי בכל תחומי הידע ההודי העתיק על הסתעפויותיו וזרמיו השונים.

משמעות המילה יוגה היא אחדות או חיבור. בין אם נאפיין את חווית היוגה כאחדות של רוח נפש וגוף, או כאחדות האדם ואלוהיו, או אחדות התודעה האישית והתודעה היקומית – המשמעות העמוקה היא אחת. אחדות שהיא מעבר למילים השונות – אחדות החיים כמצב שלא ניתן לתארו, אחדות ההוויה, אחדות הקיום. משהו נשגב ויומיומי כאחד – חוויה או מצב של קיום שהמילים המנסות לתארו חוזרות נכלמות ונעלמות לשקט ממנו נוצרו.

האחדות הזו, היוגה הזו, היא המקור הדרך והמטרה של כל הידע הוודי הנושם בצלילי הסנסקריט. בכל תחום ותחום של הידע ההודי העתיק המצוי בסנסקריט נוכל למצוא רמזים וסימני דרך המצביעים על המהות העמוקה של המונח יוגה כעל מטרת כל זרמי הידע וכל תהליכי החיים.

אם ניקח לדוגמא את ששת השיטות של הפילוסופיה ההודית וננסה לחוש את הוויתן הפנימית (ניאיאה, ואיששיקה, סמקהיאה, יוגה, קרמה מימאנסה ו-ודנטה) נגלה שהן זויות שותפות ודרכים אחיות לאותה אחדות של הווית החיים. לדוגמא: בבהגווד גיטה אומר קרישנה לארג'ונה: "הוא הרואה את סמקהיאה ויוגה כדבר אחד הוא זה שבאמת רואה".

בתורת האיורוודה לא רק שיש התייחסות לתודעה ולתרגול יוגה ומדיטציה, אלא שכל השיטה בנויה על המרכיבים הבסיסיים ביותר של החיים כנובעים מתוך ההוויה המאוחדת – שלושת הגונות (האיכויות הבסיסיות) והיסודות (אותם מרכיבי ההוויה המתוארים גם בבהגווד גיטה הידוע ככתב של יוגה). אם נצטרך לבחור מילה אחת המאפיינת את מהות האיורוודה מאוד יתכן שנבחר במילה "איזון". מילה שמשמעותה העמוקה יותר חופפת למשמעות המילה יוגה.

ארבעת תחומי החיים או מטרות החיים החוזרים שוב ושוב בתחומים שונים של הכתבים הוודים ידועים כ- "דהרמה ארטהא קאמה ו-מוקשה" – מכוונים כולם לאפשר את האחרון ביניהם ה"מוקשה" או "שחרור", שהוא אחד השמות והמאפיינים של הערך הראשוני של חווית היוגה. חוויה של שחרור מכבלי החומר ומוגבלות החשיבה האנושית.

בכל היבט של ידע וספרות סנסקריט נוכל למצוא הקשרים למהות המושג יוגה, אך ההקשר המקסים מכל בין יוגה לסנסקריט הוא הרעיון של ההקבלה ההפוכה והחפיפה שיש בין תהליך היוגה (כפי שהוא מתבטא בהתפתחות התודעה למצב האחדות) ובין תהליך התגלות והתבטאות שפת הסנסקריט מההוויה הבלתי נגלת (כפי שהוא מתואר בתורת הדיקדוק של פאניני):

ידע הדיקדוק של שפת הסנסקריט מובע כשיטה מורכבת ומופלאה מאין כמוה בתורת הויאקאראנה של פאניני. המשמעות הפשוטה של המילה ויאקאראנה היא דקדוק אך לפי השורש ממנו נגזרת המילה משמעותה היא גם התבטאות, ביטוי, או התגלות.

אם נתייחס לסנסקריט כאל שפת הוודה, ואל וודה כאל התנודות הבלתי נגלות של תבונת התודעה הקוסמית היוצרת דרך הוודה את היקום כולו, נוכל לראות את הויאקאראנה לא רק כמערכת של חוקי דקדוק, אלא כצופן של מכלול חוקי הטבע היוצרים את צלילי הוודה מהשקט הבלתי נגלה של תודעה קוסמית כתבנית ליצירת היקום כולו. הדיקדוק הוא תוכנת התבטאות השפה הוודית בדרגות שונות של מורכבות. אותה תוכנה היא כמפה המשרטטת את תבנית היקום כולו.

בכך הויאקאראנה או דיקדוק הסנסקריט הוא מפת דרכים מההוויה הבלתי נגלת להתגלות הבריאה בקיום התופעתי. היוגה לעומת זאת היא מפת דרכים לאיחוד הריבוי. מחוויה של ריבוי, הבדלים וגבולות, המאפיינים את הקיום התופעתי, לחווית האחדות הקיומית.

את רעיון זה נוכל למצוא כמשתקף מתוך הסוטרה האחרונה של "פטאנג'לי יוגה סוטרה" האומרת:
"פורושה-ארטהא-שוניאנאם גונאנאם פרטיפרסאווה קאיוואליאם
סווארופא-פראטישטהא ווה צ'יטישקטיר-איטי"
בתרגום (בשל הקושי לתת תרגום חד משמעי הרי כמה אפשרויות):

1. אחדות היא חזרתם של איכויות (השוני) – אשר איבדו את ערכם עבור האדם – למצב המקורי, (או) הדינמיקה של תודעה מיוצבת בעצם טבעה.

2. כאשר ל(חווית) האיכויות השונות אין יותר ערך, או תועלת, עבור האדם חוזרות האיכויות ונבלעות שוב אל מצבן המקורי (המאוחד) זוהי אחדות, או מצב של עוצמת התודעה השרויה בעצם טבעה (האמיתי).

בתרגום יותר חופשי ניתן לנסות לנסח את הסוטרה שלעייל בצורה זורמת ומובנת יותר (בתקווה שיסלחו לנו אלו המפרשים סוטרה זו בצורה שונה):
"לאיכויות האחראיות לשוני ולהבדלים הנחווים בקיום התופעתי יש תפקיד כל עוד על האדם לעבור את תהליכי התפתחות התודעה. כאשר האדם השלים את תהליכי ההתפתחות הוא משתחרר מחווית השוני – והאיכויות הבסיסיות כאילו נבלעות לתוך האחדות שהיא מצבן המקורי. זהו מצב של תודעת אחדות. זוהי תודעה המיוצבת בעצם טבעה האמיתי – עוצמה של תודעה מודעת לעצמה".

בכך תורת היוגה מצב היוגה ותהליך ההתפתחות ליוגה חופפים לחלוטין לתורת הויאקאראנה או למערכת חוקי הדקדוק הבונים את שפת התנודות העומדות בבסיס היקום. יוגה ו-ויאקאראנה הן מפות דרכים חופפות. ה-ויאקאראנה מציירת את הריבוי הנוצר מאחדות בתהליך הבריאה והיוגה מתארת את הדרך ואת תהליך השיחזור של חווית האחדות מתוך חווית הריבוי והשונות (תהליך המתרחש בתודעת היוגי עם התפתחותו).

החפיפה הרעיונית הקיימת בין היוגה כתהליך של איחוד הניצוצות ו-ויאקאראנה כתהליך היצירה והבריאה- החבוי בתורת הדיקדוק הסנסקריט, מקבל מעין אישור בעובדה שהפירוש המהולל של תורת הדיקדוק המתומצתת להפליא של פאניני – הפירוש הידוע כ-"הפירוש הגדול" – ה-"מאהא-בהאשיה" – נכתב על ידי לא אחר מאשר מהרישי פטאנג'לי. אותו פטאנג'לי הנחשב לאבי תורת היוגה.

קצרה היריעה מלתאר את כל אותם רעיונות פסוקים ומילים הלוחשים לנו שוב ושוב מכל כתבי הסנסקריט את את המסר של אחדות החיים ובכך מעמיקים ומרחיבים את המשמעויות האינסופיות של המילה יוגה. אולם די במה שנאמר עד כה בכדי להצדיק את האמרה כי סנסקריט היא שפת היוגה. גם אם כל כתבי היוגה היו נכתבים בשפה אחרת כלשהיא, עדיין סנסקריט הייתה נשארת שפת היוגה. שפה שמהותה הפנימית וכל ביטוייה מצביעים לכיוון של יוגה – לכיוון של אחדות הווית החיים.

הפרכת המיתוס – האם באמת קשה ללמוד סנסקריט

כל מי שיכול ללמוד שפה כלשהיא יכול ללמוד סנסקריט, ולימוד סנסקריט יכול להיות קל ומהנה, בתנאי שנלמד בשיטה טבעית שתאפשר לנו לקלוט את הרצף של השפה החיה.

סנסקריט היא אכן שפה עתיקה אך היא איננה שפה מתה. להיפך, סנסקריט היא שפה חיה ועדכנית. אפשר לדבר סנסקריט כשפת יומיום ואפשר ללמוד אותה בצורה טבעית ומהנה.
לימוד סנסקריט יכול להפוך לתהליך קשה אם נבסס את שיטת הלימוד רק על שינון והבנה של חוקי דיקדוק יבשים ויישומם בתרגילי תרגום.

אם לעומת זאת, נבסס את תהליך הלימוד על חשיפה לשפה חיה וזורמת, ואם הטמעת השפה החיה תהפוך לבסיס ולקריטריון על פיו ניישם לימוד של תחומי הדיקדוק הרלוונטיים – לימוד השפה יהפוך לתהליך מהנה וקל.

איננו מתכוונים לומר שלימוד הדיקדוק אינו חשוב – להיפך, לימוד דיקדוק הוא דבר חשוב מאין כמוהו אך הוא צריך להיעשות בהדרגה ובצורה נאותה – במינונים הנכונים, בזמן הראוי ובאופן שיאפשר הבנה עמוקה של מבנה השפה.

הדבר החשוב ביותר הוא שיכולת הולכת וגדלה של הבנת השפה והשימוש בה תהווה בסיס ללימוד הדיקדוק ולא ההיפך.

הדבר נכון לא רק לגבי סנסקריט אלא גם לגבי כל שפה אחרת. השיטות המצליחות ביותר ללימוד שפה ברחבי העולם כולו מבוססות על רעיונות כאלו משום שהנסיון המעשי בהוראת שפות הראה כי שפה יש ללמוד קודם כל בצורה טבעית, על ידי חשיפה חוזרת ונשנית לשפה חיה וזורמת בכל הצורות האפשריות – שמיעה, דיבור, קריאה וכתיבה.

כיצד למדנו את שפת האם שלנו? האם התחלנו מנסיון לשנן ולהבין חוקי דיקדוק? האם נתנו לנו רשימות ארוכות של אוצר מילים ללמוד בעל פה? האם מישהו ניסה להסביר לנו מושגים מופשטים כשורשי פעלים ותהליכי היווצרות המילים?

ודאי שלא. פשוט שמענו שוב ושוב את השפה ואז ניסינו לדבר. הקשבנו וחזרנו על מה ששמענו. לפעמים תיקנו אותנו, אבל לרוב תיקנו את עצמנו. ומתי התחלנו ללמוד דקדוק? רק כאשר שלטנו בשפה ברמה די גבוהה.

זאת אומרת שכל מה שעלינו לעשות בכדי להפוך את לימוד הסנסקריט לקל ומהנה הוא לשנות את הגישה מתוך תשומת לב לתהליכים הטבעיים בהם אנחנו לומדים דברים חדשים. יש להדגיש ולתת עדיפות להיבטים מסויימים בלימוד בזמן המתאים ובצורה נכונה.

Refuting the myth – Is learning Sanskrit really difficult

Many people may be under the impression that learning Sanskrit is very difficult. This is mainly due to the fact that it has not been taught properly and that has something to do with the wrong notion that it is not a spoken language.

In our opinion and experience learning Sanskrit does not have to be difficult,on the contrary – it can be easy and fun. Of course some people may find it difficult to learn any other language other than their mother tongue. It all depends on various factors like individual learning ability, age etc.

If we put individual learning capacity aside, can say for sure that anyone who can learn any other language can learn Sanskrit, and that learning Sanskrit does not have to be more difficult than learning any other language – provided that we learn Sanskrit in a natural way that allows us to assimilate the live flow of the language.

Sanskrit is a very ancient language, but it is not dead. It is very much up to date and alive. Sanskrit can be spoken and used in daily life and it can be learned in a lively and enjoyable way.

The study of Sanskrit may become difficult if the learning process is based only on understanding and remembering dry grammar rules and their application in translation exercises – what we can call "grammar-translation-method". This kind of method maked it difficult to learn any language, and it is becoming less and less popular all over the world.

If, on the other hand, the learning process is built on exposure to the live flow of the language, and if the assimilated language becomes the basis and the criteria for learning the relevant aspects of grammar – then learning Sanskrit can become easy and fun.

There should not be any misunderstanding – We do not mean to say that learning grammar is not important. On the contrary, grammar is very important, but it should be given in correct doses at the right time and in proper manner.

The most important point is that the growing ability to handle the live flow of language should be the basis of learning grammar and not the other way around.

As we already mentioned this is not only true with regard to Sanskrit, it is true for every language. The most successful systems of learning languages in the world today are based on such ideas because experience showed that language should be learned in a natural way – by repeated exposure to the live flow of the language in all possible ways: listening, speaking, reading and writing.

If we stop to think about it – how did we learn our mother tongue? Did we start by understanding and memorizing grammar rules? Were we given long lists of vocabularies to memorize? Did anyone ever explain us the concept of verbal roots and the process of words derivations?

Obviously not, We simply heard the language and then we tried to speak. We listened and we repeated. Sometimes we were corrected but many times we corrected ourselves, and when did we begin to study grammar? When we already mastered the language to quite a high degree.

So all we have to do in order to make Sanskrit learning easy and fun is to adjust our approach by paying attention to the natural way our mind learns new things. Various aspects of learning should be emphasized and given priority in the proper time and correct manner

סמסקריטה בהרטי – האנשים שהחיו את שפת הסנסקריט

סנסקריט היתה שכיחה כשפה מדוברת בכל רחבי הודו עד לפני כמה מאות שנים. השימוש בסנסקריט בחיי היומיום הלך ופחת במשך 500-800 השנים האחרונות, עד שכמעט נעלמה כשפה מדוברת בתקופת השלטון הבריטי, אשר כחלק ממדיניות של הפרד ומשול, שם לו למטרה לדכא את שפת הסנסקריט כשפה מקשרת ומאחדת בתת יבשת ההודית.

תחיית הסנסקריט כשפה מדוברת נבעה לפני כמה עשרות שנים מפעילויותיו של ארגון שנוצר על ידי כמה אנשים והתרחב לכלול מאות ואולי אף אלפי אנשים בהודו של ימינו.
הארגון שנקרא סמסקריטה בהרטי עסק ללא לאות בפעילות רחבת טווח למטרת הפצת שפת הסנסקריט. הודות למאמצי ארגון זה השימוש בסנסקריט בחיי היומיום מתרחב וגדל.
גישתם של אנשי סנסקריטה-בהרטי להוראת השפה היא גישה טבעית ופשוטה – סנסקריט מתוך סנסקריט. שומעים ומדברים ורק אח"כ קוראים וכותבים – כמו שילדים לומדים את שפת אימם.

מסירותם של אנשי סמסקריטה בהרטי לנושא החייאת שפת הסנסנקריט היא תופעה מדהימה ומיוחדת במינה. דבקותם במטרה ומאמציהם הבלתי נלאים ראוים להערכה.

במשך שנים רבות הם בנו ולימדו קורסים מסוגים שונים, הדפיסו ספרים, תרגמו טקסטים שונים (מסנסקריט ולסנסקריט), קידמו שיטות הוראה נכונות בבתי ספר ואוניברסיטאות, והדביקו אנשים רבים מכל תחומי החיים בהתלהבותם להחיות את שפת הסנסקריט כשפה מדוברת בחיי היומיום ולהפיצה בכל מקום בהודו ואף ברחבי העולם.

תוצאות מאמציהם של אנשי ארגון סמסקריטה בהרטי משמעויות וניכרות בגדילה מתקדמת של השימוש בסנסקריט בכל רחבי הודו. בהקשר זה יש להזכיר כמה נקודות עיקריות:

– כל יום משודרות בהודו חדשות בסנסקריט – גם בערוץ הטלויזיה הלאומי וגם ברדיו.

– לפחות שני מגזינים מתפרסמים בסנסקריט מידי חודש בהודו.

– במייסור שבדרום הודו מתפרסם מידי יום עיתון קטן ( בדרך כלל 2-4 עמודים בלבד) בסנסקריט.

– מאות ספרים מודרנים יצאו לאור בסנסקריט – רומנים וסיפורים קצרים, ספרי דקדוק, חוברות קומיקס, ספרי ילדים, ספרי לימוד בתחומים שונים וספרים המכילים את המונחים הטכניים של כל תחומי המדע, הטכנולוגיה והכלכלה.

– בתי ספר ואוניברסיטאות רבות החלו ללמד סנסקריט מתוך סנסקריט – כשפה ומדוברת ושפה של כתבים עתיקים כאחד.

פעילויות ארגון סמסקריטה בהרטי מתרחשות באופן עקבי והמשכי בכל הודו ובכמה מדינות מערביות גם כן. רבים מהקורסים מוצעים על ידי הארגון ללא תשלום. אנשי הארגון תמיד מוכנים לעזור לכל אדם המתעניין בסנסקריט, והם נלהבים לתמוך בכל יזמה המכוונת להפצה וקידום של סנסקריט בכל מקום שהוא.

ישראלים המבקרים במרכזים של סנסקריטה-בהרטי בהודו עשויים לחוות נחת רוח רבה מההערכה הרבה שרוחשים אנשי הארגון למפעלו של אליעזר בן יהודה בהחייאת השפה העברית. רוב מנהיגי האירגון קראו ושיננו את ספרו של אליעזר בן יהודה "שפת הנביאים", והם שואבים ממנו השראה ורואים במפעלו דוגמא מעשית המוכיחה את האפשרות להחיות שפה עתיקה בתקופה המודרנית. כשהם פוגשים ישראלים הם נוטים לחייך בכבוד ולאמר: "כן, ישראל…. טוב מאוד…. אליעזר בן יהודה הוא הדוגמא שלנו שדבר כזה אפשרי…אנחנו עוברים כיום בדיוק את אותם שלבים וחווים את אותם קשיים שהוא עבר….אבל הודו גדולה, זה לוקח יותר זמן…."

Samskrita Bharati – the people who revived the Sanskrit Language

Sanskrit has been used as a spoken language in India on a large scale until some centuries ago. In the last 500-800 years it's use in day to day life has diminished until it became almost extinct during the British rule – who targeted it's suppression as a part of it's divide and rule policy.

The revival of Sanskrit as a spoken language was brought about a few decades ago by an organization that started from a handful of people and expanded to hundreds or even thousands of people.

This organization, by the name of "Samskrita-Bharati", has been doing tremendous work in all areas for the purpose of popularizing Sanskrit. It is due to their efforts that the use of Sanskrit in daily life is spreading and growing.

The dedication of the devoted people of Samskrita-Bharati is something truly remarkable. Their focus and untiring efforts are indeed admirable.

For many years they have structured and taught various types of courses, printed books, translated many texts (to and from Sanskrit), promoted proper teaching method in schools and universities, and inspired many many people from all walks of life to use Sanskrit in their lives and to help promote it everywhere.

The results of their efforts are very substantial and can be seen as the growing popularity and use of Sanskrit all over India. Some major points should be mentioned in this regard:

 

– Every day the news are broadcasted in Sanskrit on India's national TV as well as radio channels.

– At least two Sanskrit magazines are being published monthly in India.

– There is a small Sanskrit newspaper printed and published daily in Mysore, in south India, covering national and international news.

– Hundreds of Sanskrit books have been printed – novels and short stories, grammar books, children books, comics, study books in various fields, and books containing technical terminology of all areas of science technology and comers.

– Many thousands of people went through basic short coursed in spoken Sanskrit.

– Many schools and universities started teaching Sanskrit through Sanskrit – not by what they call as "grammar translation method" but in a direct way through conversations, as a living spoken language as well as the language of ancient scriptures

The activities of Samskrita-Bharati are going on continuously all over India and in some western counties as well. Many of their courses are being offered free of charge. The people of Samskrita-Bharati are always ready to help anyone who is interested in studying Sanskrit and they are always ready to support any initiative in the direction of promoting Sanskrit anywhere.

סנסקריט – שפה של אוצרות ידע

סנסקריט – שפה של אוצרות בלתי נדלים של ידע.

מעבר לתפקיד העיקרי של מזמורי הסנסקריט של הוֵדות – שהיה ריפוי ושמירה על איזון והרמוניה עם הטבע – הם שימשו גם כמקור אינסופי של ידע תיאורטי ומעשי.

הרישים – "רואֵי המציאות" – הקדמונים, חזו בתנודות המזמורים הוֵדיים במרחב הפנימי של תודעתם. תבונתם החדה אפשרה להם להפיק מהוֵדה את הידע המוצפן בה. את הידע שהפיקו ביטאו ביצירת מערכות נרחבות של ידע בכל תחומי החיים.

תחומים שונים של ידע הופיעו כך מהוֵדה בהתאם לצורך השעה ובהתאם ליכולת התפיסה וההבנה של האנשים בחברה.

ניקח לדוגמה את התחום של איורוֵדה -"ידע החיים". זוהי שיטה כוללת של בריאות המכוונת לא רק לריפוי מחלות אלה גם למניעתן באמצעות גישה הוליסטית לכל הרמות של הגוף, הרוח וסביבת החיים.

בתקופה הקדומה של עידן הזהב לא היו מחלות. כל האוכלוסיה חיה בבריאות מושלמת ובתיאום מושלם עם חוקי הטבע. לכן, לא היתה קיימת עדיין שיטת האיורוֵדה, פשוט משום שלא היתה נחוצה.

מחלות החלו להופיע רק אחרי זמן רב, לאחר שבמשך תקופות ארוכות חיה אנושות תוך הפרה של חוקי הטבע. כאשר החלו להופיע מחלות, רק אז הפיקו הרישים מהוֵדה את הידע חיים בבריאות ולימדו אותו לאנשים בצורה של מדע האיורוֵדה.

בצורה כזאת הופיעו היבטים שונים של ידע וֵדי – לא רק כדי לענות על צורך השעה אלה גם בכדי להביא לעולם ידע שיתאים ליכולות המנטליות של האדם בתקופות השונות.

כאשר, למשל, חלה ירידה ביכולת לתפוס ולהבין היבטים מופשטים יותר של הידע הוֵדי, הרישים ביטאו אותם מחדש בצורה של סיפורים מיתולוגיים כדי שיהיו נגישים יותר לכלל האוכלוסיה.

במשך תקופות ארוכות, תחומי הידע והמדעים הוֵדיים השונים לא נכתבו אלה נשמרו (כמו הוֵדה עצמה) במסורות שהעבירו אותם מדור לדור בעל פה – ממורה לתלמיד. רק כאשר חלה ירידה ביכולת הזכרון של אדם הועלו תחומי הידע הוֵדי על הכתב – בהתחלה על עלי דקלים מעובדים ואחר כך על נייר.

רבים מהעותקים המקוריים של הכתבים העתיקים אבדו לפני שהודפסו, אך אלפים מהם נשמרו ונמצאים במכוני מחקר, אוניברסיטאות, ספריות ואוספים פרטיים – רובם במקומות שונים ברחבי הודו.

הטווח המלא של ספרות הסנסקריט הוא עצום ולא ניתן לפרטו על גבי דף אחד, אולם יש לציין לפחות כמה מהעיקריים בין תחומי וכתבי הידע העתיק.

שיטות לקידום התפתחות התודעה ולהשגת ידע אמיתי ותקף נמצאות בכתבים הרבים של ששת ה"דארשנות" – הידועות כששת השיטות של הפילוסופיה ההודית: נְיָאיַה, וַיְשֵשִיקה, סַנְקְהְיַה, יוגה, קרמה מימנסה, ווֵדַנְטַה.

תחום אחד מבין ששת הדארשנות הזוכה לפופולריות הולכת וגוברת הוא תחום היוגה. כמה מהכתבים החשובים בתחום זה הם: יוגה סוטרה של פטנג'לי, הַתְהַה-יוגה פְּרַדִיפִּיקַה של סְוַאתְמַרָאמה, גהרנדה סמהיטה, ויגניאנה בהאירבה, שיבה סוטרה, הַתְהַה-רתנה-ואלי וכו'.

כבר הזכרנו את התחום העצום של איור-וֵדה, "מדע החיים". כמה מהכתבים החשובים בתחום זה כוללים את: צַ'רַקַה סַמהיטה, שוּשרוּתה סמהיטה, ואַשְתָאנְגַה-הְרְדַיַם.
תחום הארכיטקטורה נקרא סתהאפתיה וֵדה, או וַסְתוּ וִידְיָה, והוא מכיל את מדע הצורה והמרחב ואת הידע הנחוץ לבניית מבנים בתאום עם חוקי הטבע.

תחום נוסף הממלא תפקיד חשוב מאוד במסורות הודיות נקרא "גיוטישה" – אסטרולוגיה וֵדית. הקשר הבלתי נראה בין כל היבטי הקיום הוא הבסיס לתחום הידע הנרחב הזה. גם בימינו נעשה שימוש בתורת הגיוטישה לשם חיזוי ומניעה של השפעות שליליות בחיים ולשם הבאת חיי האדם לכדי תיאום עם חוקי הטבע.

האופנישדים הם כתבים המכילים ידע רוחני ופילוסופי מעמיק, ועוסקים בהיבטים שונים של המציאות המוחלטת האינסופית והקשר שלה למרחב הפנימי של התודעה האנושית.

תחום הידע הנקרא אִיתִיהָאסַה מכיל את האפוסים הגדולים של המהאבהרתה והראמאיאנה – אשר יחד עם הפוראנות מהווים את ההסטוריה והמיתולוגיה של התרבות ההודית העתיקה. כתבים אלה שהם למעשה אוסף עצום של פסוקי שירה מכילים את הידע הוֵדי בצורה של סיפורים מורכבים ושובי לב.

ניתן לומר ששני הסיפורים של האיטיהסה – הראמאיאנה והמהאבהרטה – הם מהחשובים ביותר בתרבות הודו העתיקה והמודרנית כאחד.

סיפור המהאבהרטה כולל כ-100000 פסוקים ובמרכזו סיפור התהוותה של מלחמת המהאבהרטה. מלחמה עקובה מדם שהחלה מסכסוך בין 5 האחים "הטובים" הנקראים "בני הלבקן" ובין 100 דודניהם "הרעים" בני המלך העיוור. במהאבהרטה משולבים מאות סיפורי משנה שזורים בשאלות קיומיות ורעיונות של מוסר השכל.

בראמאיאנה מסופר סיפור חייו של הנסיך ראמה שיצא למלחמה שבסופה הרג את השד ראוואנה, שחטף את אישתו סיטה. בשני הסיפורים העצומים האלה ניתן לראות סמליות לתהליך ההתפתחות, שהוא אינטראקציה תמידית בין טוב ורע, בין כוחות החושך לכוחות האור.

רבים מהיבטי הידע הוֵדי שהוזכרו לעיל, תורגמו לאנגלית ולשפות אחרות. אולם כידוע, תרגום לעולם לא יוכל ליצג בשלמות את היצירה המקורית. דבר זה נכון פי כמה במקרה של ספרות שחוברה בשפת הסנסקריט אשר עושרה ועומקה לא מאפשר לתרגום להכיל את מלוא המשמעויות המצויות בטקסט המקורי.

לכן אנו ממליצים לכל מי שמתעניין בתחום כלשהו של התרבות ההודית העתיקה, או חש השראה לנוכח עומקה ויופיה של הספרות העתיקה של תרבות זו, ללמוד סנסקריט.

כמובן שלא בכל מי שנמשך להיבט כזה או אחר של ספרות סנסקריט יתעורר העניין בעוצמה שתוכל לספק מוטיבציה ללמוד את השפה בשלמותה. לעומת זאת כל אחד יכול בקלות יחסית ללמוד סנסקריט ברמה שתאפשר לו לקרוא את הכתב המקורי, ואף למצוא מענה לשאלות או ספקות בהקשר לנכונות תרגום ומשמעויות של מילים או חלקי משפט בטקסט.

Sanskrit – the language of vast treasures of knowledge

Though the primary role of the Sanskrit hymns of the Veda was healing and maintaining harmony with nature, it also served as an infinite source of theoretical and practical knowledge.

The ancient "Rishis", the "Seers of reality", who cognized the flow of the Vedic hymns in their inner space, were able to derive very detailed knowledge from the Veda, which they elaborated in complete systems of knowledge in all fields of life.

Various systems of knowledge came about according to the need of the time and the comprehension ability of the people in society.

As an example we can take the field of Ayur-Veda the ancient vedic system of medicine. Ayur veda means – "knowledge of life", or "knowledge of the span of life".

Ayur Veda is a complete system of health oriented towards preventing, as well as treating disease, by a holisting approace to all levels of body, mind and the living environment.

In the scriptures of Ayur-Veda it is mentioned that in the ancient Golden Age there were no diseases. Everyone lived in perfect health and in perfect alignment with natures intelligence. Therefore, the system of health known as Ayur-Veda was not there. It has not been manifested yet as it was not really needed.

|Only a long time after that, when humanity deviated from natural law over long periods of time, diseases started to appear. It was at that time that the wise Rishis derived the knowledge of health from the Veda, and taught it to the people in the form of the science of Ayur-Veda.

In the same manner various other aspects of Vedic knowledge came about, not only to support certain needs of the time, but also to bring to the world knowledge which will match the understanding capacity of the population as a whole.

When, for example, there was a decrease in the ability to comprehend the abstract and subtle knowledge of the Vedas, the Rishis, the "seers", retold and elaborated the same knowledge in the form of stories and mythologies that were more accessible and more easily understood by a larger portion of society.

The Vedas were always respected and the learned men always passed in on to the next generation but at the same time more layers of knowledge appeared for the sake of making the high and abstract knowledge available to the masses.

At first, for very long periods of time, the various aspect of Vedic knowledge were not written. Like the Veda itself, they were passed from generation to generation in oral traditions. Only when the mental capacity of humanity and the power of memory decreased they were written down – First on palm leaves, and much later, on paper.

Many of the ancient manuscripts were lost, but still thousands and thousands of them were safeguarded and preserved, and can be found in various universities, research institutes and private collections – mostly in various places all over India.

The complete scope of Sanskrit literature is enormous and can not be easily accounted for, but at least some major fields of knowledge and aspects of literature should be mentioned here.

Systems of gaining valid knowledge, as well as expanding and elevating humane consciousness, can be found in numerous works on the 6 "Darshanas" – known as "the 6 systems of India philosophy": Nyaya, Vaisheshika, Sankhya, Yoga, Karma Mimansa and Vedanta.

Among these 6 Darshanas an increasingly popular one is the field of Yoga. Some of the major scriptures in this field are: "Yoga Sutra of Patanjali", "Hatha Yoga Pradipika" of Svaatmaraama, "Gheranda Samhita", "Vigyana Bhairava", "Shiva Sutra", "Hatha Ratna Vali" etc.

Already mentioned is the huge field of Ayur-Veda, the "Science of Life". Some of the main scriptures for this field include: "Charaka Samhita", "Shushruta-Samhita, and "Ashtanga Hrdayam".

The filed of Architecture is called "Sthapatya Veda", or "Vastu Vidya" – the science of form and the knowledge of building structures that comply with the laws of nature.

Jyotisha – or Vedic Astrology – is another very important aspect of knowledge that plays a major role in Vedic traditions. The unseen inter-connectedness of all aspects of existence forms the basis of this huge field of knowledge that is still widely used in predicting and avoiding negative influences, and in the various procedures of bringing life into accordance with the laws of nature.

The Upanishads form an important aspect of spiritual and philosophical knowledge that deals with various aspects of the infinite absolute reality and how it relates to the inner space of consciousness.

The "Puranas" and the "Itihasa", which contains the stories of the Mahabharata and Ramayana, are the history and mythology of the ancient Vedic culture. In them the complete knowledge of all aspects of life is depicted in elaborate and intricate mind-captivating stories.

The "Mahabharata" is a huge epic told in 100,000 verses. This epic contains numerous side stories centered around the Mahabharata war – which can be seen to be a symbolic representation of the eternal interaction between good and evil, light and darkness, on the path of the evolution of consciousness. Together with the Ramayana the Mahabharata is one of the most significant scriptures of Indian culture.

The Ramayana tells the story of Prince Rama – an incarnation of the God Vishnu – who wages war and kills the demon kink Ravana who abducted his wife Sita . This also is a very symbolic story that may be seen as representing the dynamics of the interaction between good and evil, light and darkness.

A lot of the above mentioned literature has been translated into English and other languages. It is a common knowledge though, that no translation can be perfect. In Sanskrit this truth is even more valid as the richness and depth of the Sanskrit language do not allow any other language to capture the full depth of its meaning.

We therefore recommend anyone who feels inspired by the scope and richness of Sanskrit literature, to learn Sanskrit and read the scriptures in the original language – Or at least learn a little, just enough to read and to deal with any questions or doubts that may come up regarding the validity of a certain translation, or the meaning of cetain expressions.

סנסקריט שפה חיה – גם עתיקה וספרותית וגם מודרנית ומעשית

רוב האנשים המודעים לקיומה של שפת הסנסקריט מצויים תחת הרושם המוטעה כי סנסקריט הינה שפה "מתה" הקיימת רק בכתבים העתיקים של הודו. אך האמת היא ששפת הסנסקריט היא שפה חיה מאוד, שפה שמאות ואפילו אלפי אנשים משתמשים בה כשפה מעשית בחיי היום יום.

מספר האנשים אשר יודעים סנסקריט ומשתמשים בה כשפה יומיומית בחייהם הולך וגדל באופן קבוע, וילדים רבים גדלים כשסנסקריט היא שפת האם שלהם.

אין ספק כי בהשוואה לשפות מודרניות אחרות כמות האנשים המדברים סנסקריט בחיי היומיום היא קטנה, אך היא ללא ספק גדולה מספיק כדי לומר כי שפת הסנסקריט היא גם שפה עתיקה וגם מודרנית.

הדקדוק של שפת הסנסקריט הוא שיטתי ביותר ויחד עם זאת גמיש מאוד – הוא מכיל מערכות שלמות של חוקים ליצירת מילים חדשות, ובכך מאפשר לשפה להתרחב ולכלול את כל סוגי הרעיונות, ההמצאות וההתפתחויות של החברה המודרנית.

הדבר היפה הוא ששפת הסנסקריט המודרנית אינה באמת שונה מהשפה העתיקה. זו אותה שפה, עם אותם חוקי דיקדוק ואותו מבנה. ההבדל היחידי הוא הבדל של סגנון.

כמו בכל שפה, עם הזמן מתחולל שינוי – צורות מסויימות של מילים הופכות ארכאיות ואחרות תופסות מקום משמעותי יותר, היבטים שונים של הדיקדוק מתבטאים ביתר שאת בעוד שאחרים מתבטאים פחות.

תופעה זו ניראת בבירור גם כאשר משווים כתבי סנסקריט מתקופות שונות. בכתבי הסנסקריט העתיקים הסגנון משתנה באופן משמעותי מתקופה לתקופה, אך כל הסגנונות מצויים בטווח ברור של שפה אחת – והדבר נכון גם לגבי סנסקריט מודרנית.

אלה אשר עדיין מפקפקים בעובדת היותה של שפת הסנסקריט שפה חיה ומדוברת מוזמנים לערוך חיפוש ביוטיוב ולגלות כמויות לא מבוטלות של קטעי וידאו בסנסקריט. או אם עדיין לא ישתכנעו יוכלו לארגן לעצמם נסיעה להודו למטרת ביקור במקומות בהם מדברים סנסקריט. עליהם רק לצפות בכמה אירועים בהם ילדים מעלים מחזות בסנסקריט ומשתתפים בתחרויות סנסקריט שונות. שטף הדיבור ויופי השפה של הילדים יסירו מליבם כל ספק בנושא.

בשנת 2001 היתה לנו הזכות לשהות זמן מה במרכז של ארגון הסמסקריטה בהרטי בבנגלור שבדרום הודו.(לחצו כאן כדי לקרוא יותר על סנסקריטה בהרטי – האנשים שהחיו את שפת הסנסקריט).

למדנו במחיצתם ופגשנו אנשים רבים החיים סנסקריט בחיי היומיום. לפגוש אותם, להיות במחיצתם, לראות כיצד חייהם סובבים סביב שפת הסנסקריט, ולתקשר איתם בסנסקריט – היתה זו עבורנו חוויה לימודית מרוממת ומלאת השראה.

אנחנו ממליצים בחום לכל מי שמתעניין ברצינות בסנסקריט, לבקר בכמה ממרכזי סמסקריטה בהרטי בהודו ולחוות בצורה ישירה ובלתי אמצעית את שפת הסנסקריט חיה ונושמת בימינו כפעם.

Sanskrit – a living language – both ancient and modern

Many, if not most people who are aware of the existence of the Sanskrit language, are under the wrong impression that Sanskrit is a "dead" language existing only in the ancient scriptures of India. While the truth is that the Sanskrit language is very much alive and is being used as a practical day to day language by hundreds if not thousands of people.

The numbers of people who know Sanskrit and use it in daily life is growing constantly while many children are growing up with Sanskrit as their mother tongue.

It is true that the in comparison to most modern languages the numbers of people speaking Sanskrit in daily life is still very small, but nevertheless it is more than enough to declare this language as both ancient and modern.

Sanskrit grammar is very systematic and flexible at the same time. It contains complete sets of rules for creating new words so that the language can very easily expand to include all sorts of modern ideas, concepts, inventions and developments.

The beauty is that modern Sanskrit is not that different from the ancient language. It is the same language. It has the same grammar and same structures and the only difference is in style and the addition of modern words.

As in any other language, changes occur with time – some forms of words are being used less, while the use of others increase, some aspects of the grammar are expressed to a greater degree while others become more dormant.

Even within the ancient scriptures of Sanskrit such differences of style are to be found. There are different styles in different eras – but they are all well within the range of the same one Sanskrit language. The same applies to the modern days Sanskrit.

Those who are still doubting the fact that Sanskrit is a living language that is used in practical daily life by many people, can dispel their doubts very easily by searching youtube.com for video clips in Sanskrit. They will be amazed to see how much Sanskrit is alive as a spoken language (Soon we will place some links on this website).

in the year 2001 we had the privilage to spent some time in the center of the Samskrita-Bharati organization in Bangalore.

We studied with them and met many people who lived Sanskrit in their lives. The experience of meeting them, seeing their daily life centered around Sanskrit, and even interacting with them in Sanskrit, was a very inspiring, elevating and educational experience.

We highly recommend anyone who is truly interested to learn more about the revival of Sanskrit, not only to view sanskrit video clips on youtube but also to travel to India and to visit some centers of Samskrita Bharati in order to have the direct experience of seeing Sanskrit breathing and alive in the present – just as we could imagine it to have been in ancient times.

סנסקריט שפת ריפוי ואיזון

במסורות הידע של הודו מיחסים לצלילי שפת הסנסקריט יכולת ריפוי. צלילי מזמורי הסנסקריט העתיקה נחשבו לא רק כמועילים לריפוי הגוף ואיזון הנפש אלה גם כבעלי השפעה מרחיקת לכת המסוגלת ליצור הרמוניה בתודעה הקולקטיבית של החברה כולה.

רעיון זה הוא למעשה המשך טבעי של הגישה האומרת כי מזמורי הוודה הינם הביטוי של החוקיות הנצחית של הטבע המצויה בתחום הבלתי נגלה של התודעה הקוסמית. אם אכן מזמורי סנסקריט אלה הם הביטוי הצלילי של הרמוניה קוסמית, יהיה זה טבעי להניח שניתן להשתמש בקטעים מהם לשיחזור איזון, ריפוי וקידום התודעה האנושית למצבים גבוהים יותר.

נקודה מעניינת בהקשר זה היא כי על מנת לחוות את ההשפעה המטיבה של צלילי שפת הסנסקריט אין צורך להבין את השפה. זאת משום שבשפת הסנסקריט (ובמיוחד בסנסקריט וֵדית עתיקה) קיים קשר מיוחד בין המילה והמשמעות – בין צליל ובין הדבר אותו הוא מייצג. בסנסקריט הצליל והמשמעות, או השם והצורה, אינם ישויות נפרדות אלה שני צדדים של אותו מטבע.

במילים אחרות, צלילי הסנסקריט נושאים בקרבם את האיכויות של המשמעות שלהם כחלק מהתדר שלהם. לכן, אין אנו חייבים להבין את משמעותם של הצלילים להם אנו מקשיבים, או אותם אנו קוראים או מזמרים, כדי לספוג את השפעתם.

הקשבה פשוטה (בישיבה בעיניים עצומות), קריאה של מזמורי סנסקריט עתיקים או חלקים מהם, חזרה חרישית על מנטרות מהוֵדוֹת, או אפילו שינון של חלקים מרצף האותיות של אלפבית הסנסקריט – לכל אלה יכולה להיות השפעה נהדרת על עצם הווייתנו.

מהתנסויותינו האישיות ומאלה של אחרים אנו יכולים להעיד על ההשפעה המרגיעה, המרפאת והמחזקת, שיש להקשבה או לקריאה של פסוקי סנסקריט, מנטרות או מזמורים.

יחד עם זאת יכולים אנו להעיד על כך שלימוד שפת הסנסקריט מעצים את ההשפעה המיטיבה שיש לאותם מזמורים, פסוקים או מנטרות. הלימוד קודם כל עוזר בביטוי נכון של הצלילים – שהוא דבר חשוב מאין כמוהו כשמדובר בקריאה או חזרה על צלילים. גם כאשר מדובר בהקשבה בלבד לימוד השפה מוסיף. למרות שידיעת משמעות השפה אינה הכרחית, היא בכל זאת מוסיפה הנאה וסיפוק הנובעים מהבנה הולכת וגוברת של המשמעויות העמוקות החבויות בצלילי המילים.

בספריו של אחד המומחים הגדולים בנושא – המלומד האנגלי סר ג'והן וודרוף, שחי בהודו בתקופת השלטון הבריטי (ונודע כסופר בשם ארתור אבלון) ניתן למצוא קטעים מפורשים מטקסטים עתיקים המתארים את נוכחות צלילי הסנסקריט במרכזים המעגליים של גוף האנרגיה (הידועים בשם צַ'קרות). מנטרות שונות בסנסקריט ובהם גם חלקים מרצף צלילי אלפבית הסנסקריט, מתוארות כחלק מהמבנה של אותם מרכזי אנרגיה.

במשך הדורות נעשה שימוש בצלילי סנסקריט כאלה ואחרים, גם למטרת ריפוי, פתרון ומניעה של בעיות בחיים, וגם לשם השגת מצבי תודעה מדיטטיביים וקידום התפתחות הפוטנציאל החבוי של התודעה האנושית.

תפקיד הוֵדה בריפוי ושמירה על איזון והרמוניה
הוֵדות נתגלו לראשונה על ידי ה"רישים", "החוזים" הקדמונים, שחוו אותם כתנודות הרמוניות במרחב הצלול של תודעתם הפנימית. הם ביטאו את נוסחאות הודה במזמורים, ויצרו מסורות ללימוד ושימור של הוֵדה ושל יישומיה בחיי האדם.

התפקיד הראשוני והחשוב ביותר של מלומדי הוֵדה בכל הדורות, היה להחיות שלום, הרמוניה וקידמה בחברה האנושית על ידי שירה של המזמורים העתיקים. שירה זו היתה אמורה להפיח רוח חיים ברמה הבלתי ניגלת של חוקי הטבע המצויים בבסיס כל התהליכים והתופעות ביקום על ידי החיאת החוקיות הפנימית של הטבע.

היה עליהם להשתמש באופן סדיר בטכניקות יוגיות ושיטת מדיטטיביות בכדי לרומם ולשמור את תודעתם במצבים גבוהים של אנרגיה והרמוניה, כך ששירת הוֵדות תהיה עוצמתית ויעילה.

בדיוק כפי שמהנדס מסוגל לשפץ בניין באמצעות התייחסות לתוכנית המקורית שלו, או כפי שמכונאי יכול לתקן מכונה על ידי התעמקות בהוראות השימוש ובשרטוטים של היצרן, כך המלומדים הוֵדיים ידעו כיצד לרפא, לאזן ולתחזק את החיים בכל הרמות, על ידי שימוש בצלילי הסנסקריט של המזמורים הוֵדיים.

בידיהם של אותם פנדיטים (מלומדים) הופקדה האחרויות לא רק לזמר את הודה מדי יום אלה גם לעסוק בתהליכי ריפוי וטקסים (יגניות) בהם נעשה שימוש בוֵדה למטרת פתרון בעיות ומניעתן, ולשם וקידום הצלחה בתחומי החיים השונים.

כיום, עם הפופולריות ההולכת וגוברת של ידע הוליסטי ורוחני ושל מדעי היוגה והמדיטציה, מתעוררת גם המודעות לפוטנציאל המשמעותי של ריפוי ואיזון הטמון בצלילי השפה הסנסקריט העתיקה.