הפרכת המיתוס - האם באמת קשה ללמוד סנסקריט

... המשך ▼

לימוד סנסקריט יכול להפוך לתהליך קשה אם נבסס את שיטת הלימוד רק על שינון והבנה של חוקי דיקדוק יבשים ויישומם בתרגילי תרגום.

אם לעומת זאת, נבסס את תהליך הלימוד על חשיפה לשפה חיה וזורמת, ואם הטמעת השפה החיה תהפוך לבסיס ולקריטריון על פיו ניישם לימוד של תחומי הדיקדוק הרלוונטיים - לימוד השפה יהפוך לתהליך מהנה וקל.

איננו מתכוונים לומר שלימוד הדיקדוק אינו חשוב - להיפך, לימוד דיקדוק הוא דבר חשוב מאין כמוהו אך הוא צריך להיעשות בהדרגה ובצורה נאותה - במינונים הנכונים, בזמן הראוי ובאופן שיאפשר הבנה עמוקה של מבנה השפה.

הדבר החשוב ביותר הוא שיכולת הולכת וגדלה של הבנת השפה והשימוש בה תהווה בסיס ללימוד הדיקדוק ולא ההיפך.

הדבר נכון לא רק לגבי סנסקריט אלא גם לגבי כל שפה אחרת. השיטות המצליחות ביותר ללימוד שפה ברחבי העולם כולו מבוססות על רעיונות כאלו משום שהנסיון המעשי בהוראת שפות הראה כי שפה יש ללמוד קודם כל בצורה טבעית, על ידי חשיפה חוזרת ונשנית לשפה חיה וזורמת בכל הצורות האפשריות - שמיעה, דיבור, קריאה וכתיבה.

כיצד למדנו את שפת האם שלנו? האם התחלנו מנסיון לשנן ולהבין חוקי דיקדוק? האם נתנו לנו רשימות ארוכות של אוצר מילים ללמוד בעל פה? האם מישהו ניסה להסביר לנו מושגים מופשטים כשורשי פעלים ותהליכי היווצרות המילים?

ודאי שלא. פשוט שמענו שוב ושוב את השפה ואז ניסינו לדבר. הקשבנו וחזרנו על מה ששמענו. לפעמים תיקנו אותנו, אבל לרוב תיקנו את עצמנו. ומתי התחלנו ללמוד דקדוק? רק כאשר שלטנו בשפה ברמה די גבוהה.

זאת אומרת שכל מה שעלינו לעשות בכדי להפוך את לימוד הסנסקריט לקל ומהנה הוא לשנות את הגישה מתוך תשומת לב לתהליכים הטבעיים בהם אנחנו לומדים דברים חדשים. יש להדגיש ולתת עדיפות להיבטים מסויימים בלימוד בזמן המתאים ובצורה נכונה. (המשך בעמוד הבא...)

חזור לגרסה הקצרה של עמוד זה ▲